ראשי תיבות בתנ"ך
לפחות שתי אותיות. אות סופית נחשבת כאות רגילה (ם כמו מ), ורווחים, גרשיים ונקודות לא נחשבים: "בית אל" כמו "ביתאל", ו"רמב"ם" או "ר.מ.ב.ם" כמו "רמבם". הרצף יכול לעבור מפסוק לפסוק.
מילים משותפות לשתי פרשות
כל מילה שמופיעה בשתי הפרשות, וכמה פעמים היא מופיעה בכל אחת מהן. המילים מושוות בלי ניקוד, בלי ו׳ החיבור וה׳ הידיעה, ובצורת היחיד: "והארץ" נספרת כמו "ארץ", ו"מלכים" כמו "מלך". ליד כל מילה רשומות הצורות שבהן היא מופיעה.
גימטריה של פסוק
הגימטריה של הפסוק, וכל הפסוקים בתנ"ך שיש להם אותה גימטריה. אותיות סופיות נחשבות כרגילות (ך = 20, ם = 40).
גימטריה של מילה או שם
הגימטריה של מה שהקלדתם, וכל המילים בתנ"ך שיש להן אותה גימטריה, ובכמה מקומות כל אחת מהן כתובה. אפשר להקליד גם מספר.